תיקון של הרב פתייה זצוק"ל

תיקון של הרב האלוקי יהודה פתייה זצ"ל

[*הערה: התיקון כאן הוא אחריות על העושה בלבד ואין אנו לוקחים אחריות לגבי הצלחתו או לענין מספר הימים הנצרכים או כמות הפדיון הנצרך לתקונים אלו או אם הם יועילו לאדם שעושה אותם כי כל אדם לגופו.]

- מופיע בספר "מנחת יהודה":

זה סוג של תיקון קצר שהרב יהודה פתיה זצ"ל השאיר לנו בספרו מנחת יהודה שיעשה כל אדם  איש או אשה, זקן או צעיר. לכל עוון ועוון אשר חטא יעשה תיקון בנפרד. והוא מציל את האדם מכף הקלע, ואינו נמסר בידי המשחיתים לפי מה שהרב פתיה אומר בספרו. אם יש לאדם עוון אחד שכלול משני חטאים. כגון, לא עלינו, שכב עם אשת איש בזמן שהיא נידה. אז יש לו כאן שני עבירות! אז עם הוא עשה תיקון רק לאחת מהעוונות האלו, אחר מ120 שנה שהוא יגיע למעלה הוא לא ימסר בידי המשחיתים בכף הקלע, אבל לעוון השני שהוא לא תיקן בנפרד – יקחו אותו לחדר אחד סמוך לבית דין – "חדר הניתוחים" כביכול, לא עלינו... ויעשו לו ניתוח "קטן" להוציא ממנו את הכתמים. אז מוטב לחשוב על כל העוונות ולתקן כל אחד בנפרד.

בעניין כמה פעמים צריך לתקן עוון אחד:

זה תלוי כי יש כל מיני דרגות. לפי הבן איש חי זצ"ל - אומר שאם אדם חטא אפילו מאה פעמים, לא צריך לעשות תעניות וסיגופים לאותו חטא יותר מ-3 פעמים וכו... אבל הרב פתייה זצ"ל כתב: "אמנם לפי עניות דעתי, שצריך תיקון על כל פעם ופעם אשר חטא בחטא ההוא עצמו, ואפילו עד 100 פעמים, וכמו שכתבתי במעשה הרוח של רוזה בת פרחה". הרב פתייה כתב בספרו ומביא את מספר ימי התעניות מספר שער רוח הקודש שכתב האריז"ל. לדוגמא. לשבועת שקר צריך 28 או 37 תעניות. לגאווה צריך 55 תעניות. מי שעובר על איסור כיבוד אב ואם צריך 45 תעניות, וכו... כותב הרב פתייה זצ"ל: "אם נתחייב האדם להתענות בעבור עוונותיו שעשה, והוא אנוס, שאינו יכול להתענות מספר הימים שקצב רבנו האריז"ל... שיפדה את כל התעניות בשיעור כסף שראוי לקנות בו פת ולפתן של סעודה אחת. העשיר לפי עושרו והדל לפי דלותו..." ע"כ. למשל זאת אומרת אם כתוב לעוון מסוים לעשות 82 תעניות אז יקח כסף של ארוחת פת וליפתן. כל אחד לפי יכולתו. אז בוא נאמר ארוחה אחת עולה 10 שקל. אז 10 כפול 82 תעניות זה יוצא 820 ש"ח. ולתת לעניים.

 

בעניין כמה פעמים לעשות תיקון לעוון אחד הרב כותב:

1) המדרגה הכי טובה: זה לעשות תיקון ולהתענות על כל מין עוון ועוון אשר חטא בו סיכום התעניות שכתב האריז"ל להתענות. אם חטא בחטא אחד כמה פעמים יעשה סדר התיקון הזה כמה פעמים. אפילו עד מאה פעמים.

2) מדרגה שניה: אם הוא לא יכול להתענות כל כך הרבה הימים – אז יוכל להתענות על כל חטא תענית אחת בלבד כמו יום הכיפורים ושאר התעניות הקצובים לאותו חטא יפדה אותם בצדקה. ויעשה את התיקון על כל פעם אשר כפל ועשה את החטא ההוא אפילו עד מאה פעמים.

3) מדרגה שלישית: אם אינו יכול לפדות את קצב התעניות של אותו החטא בפעם אחת, יכול לפדות אותם דבר יום ביומו קודם שיסעוד.

4) מדרגה רביעית: אם הוא לא יכול לכפול ולעשות את התיקון על החטא ההוא על כל פעם ופעם אשר כפל וחטא בו, יעשה את התיקון עם תעניות ופדיון הצדקות 3 פעמים בלבד. (וגם הבן איש חי הביא את זה כך).

5) מדרגה חמישית: הנ"ל במקום 3 פעמים פעם אחת בלבד.

6) מדרגה שישית: אם הוא לא יכול לעשות את כל אלו יעשה את התיקון 3 פעמים לאותו האבר שחטא בו אפילו שהם חטאים חלוקים ושונים זה מזה.

 

בעניין מה מספר התעניות לכל עוון שיוכל לפדות בכסף?

אשת איש=צריך להתענות 325 תעניות

הבא על הזכור=צריך להתענות 233 תעניות

מוציא זרע לבטלה=צריך להתענות 84 תעניות

הבועל נידה=צריך להתענות 82 תעניות

הבועל בהמה, חיה ועוף או כל מין בריה חוץ מהאדם=צריך להתענות 216 תעניות

הנשבע לשקר=צריך להתענות 37 תעניות

לשבועה=להתענות 28 תעניות

מי שנדר נדר=להתענות 6 תעניות

לגאווה=צריך להתענות 55 תעניות

מי שחטא בכבוד אביו ואמו=צריך להתענות 45 תעניות

מי שקלל אביו ואמו=צריך להתענות 3 תעניות

מי שמחוייב 4 מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק=צריך להתענות 200 תעניות (ובכל יום מהם יקרא פרשת עקידת יצחק...)

לכעס=צריך להתענות 151 תעניות

הבא על הגויה=צריך להתענות 216 תעניות

מי שלא הניח תפילין=צריך להתענות 61 תעניות

עבודה זרה=צריך להתענות 301 תעניות

מי שגילח זקנו בתער או הקיף פאות הראש=צריך להתענות 345 או 600 או 170 או 86 תעניות

[*הערה: חוץ ממספר התעניות שכתוב לעיל, כל תענית יש לה עוד דברים שצריך לעשות וכתוב את זה בכמה ספרים כגון שדי תפוחים, שער רוח הקודש, ספרי הרב פתייה , ומעוד ספרי האריז"ל הקדוש. נא להתייעץ עם רב מוסמך]

 

איך לעשות את התיקון של הרב פתייה זצ"ל:

 

לעשות תענית יחיד ליום אחד (24 שעות כמו יום כיפור), ואז להגיד את הוידוי של הרב יהודה פתייה זצ"ל.

 

לפני הוידוי יעשה:

1) יטבול יום לפני התיקון בעוד יום. יטבול 7 טבילות.

2) שיוצא מבית המקווה יאמר בפיו: "הריני מקבל עלי להתענות למחר לילה ויום כיום כיפורים בשביל החטא ועוון שעשיתי ויפרט את החטא. ואם לא אוכל להתענות – כשאפריש פרוטה לצדקה אז אוכל לאכול ולשתות".

3) לפני התענית יאכל סעודה מפסקת. ופרוסה אחרונה יטבול אותה במעט אפר ויאכל. וגם בגמר התענית יטבול פרוסה ראשונה באפר ויאכל.

4) בליל התענית שילך לישון ישים מתחת לכרית בין המצח לכרית אבן קטנה תחת ראשו.

5) ישים על עצמו שק שעשוי משיער של עזים - זה כמו מן חגורה גדולה ששמים על המותניים מתחת בגדיו בלילה וביום של התענית – ניתן לקנות את זה בחנויות מסוימות.

6) ביום התענית מותר לעשות מלאכה למי שצריך.

7) ביום התענית באיזשהו שלב יכנס לחדר ויסגור את הדלת... ילך יחף  4 אמות, ויישאר יחף. יעמוד כנגד המערב כמו שעומד בתפילה ויאמר את נוסח הווידוי.

8) את השמות בסוגריים אין להוציאם בשפתיים או בקול רם אלא לקרוא בעיניים בלבד!

9) אחר התיקון ייתן את הצדקה לנזקקים.

 

הוידוי:

"עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנִי עַל כִּי עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי וּכְמַשָׂא כָבֵד כָּבְדוּ מִמֶּנִּי. טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד. בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּוֹלֶת שְׁטָפָתְנִי. יִרְאָה וָרַעַד יָבוֹא בִי בְּעֵת עָמְדִי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל רֹעַ מַעֲשַׂי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי. בּוֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ. כִּי עֲוֹנוֹתַי רַבּוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְאַשְׁמוֹתַי גָּדְלוּ עַד הַשָּׁמָיִם. לְךָ יְהֹוָה הַצְּדָקָה וְאֵלַי בּשֶׁת הַפָּנִים. מָה אֶעֱנֶה וּמָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדַּק. כְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הָיִיתִי לְפָנֶיךָ וְלֹא שָׁמַעְתִּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת. לִדְבָרֶיךָ לֹא הִטֵּיתִי אָזְנִי. וְעָבַרְתִּי עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. עָבַרְתִּי עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי קַבָּלָה וְדִבְרֵי סוֹפְרִים וּפָגַמְתִּי בַּמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְקִלְקַלְתִּי צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע. וְגָרַמְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי לְהַפִּיל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה בְּמַעֲמַקֵּי הַקְּלִפּוֹת. וְנָתַתִּי כֹּחַ בַּקְּלִפּוֹת לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה וּלְהִתְאַחֵז וְלִינֹק מִן הַקְּדֻשָּׁה. וְגָרַמְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי לַעֲקֹר וּלְהַכְרִית אֶת נַפְשִׁי הַקְּדוֹשָׁה מִמְּקוֹרָהּ הָעֶלְיוֹן מֵאֶרֶץ הַחַיִּים וּלְהוֹרִידָהּ אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר. בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמַּיִם. אוֹי וַאֲבוֹי עָלַי. אֲהָה עַל נַפְשִׁי. אֶל מִי אָנוּס לְעֶזְרָה, וְאָנָה אֶפְנֶה לִישׁוּעָה. בּוֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרַי. אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי לֹא בְּמֶרֶד וּבְמַעַל עָשִׂיתִי וְלֹא לְהַכְעִיסְךָ נִתְכַּוַּנְתִּי, רַק יִצְרִי גָּבַר עָלַי וּמַעֲשֵׂה שָׂטָן הִצְלִיחַ, כִּי הוּא מֵאֵשׁ וַאֲנִי מִבָּשָׂר וָדָם. וְהוּא אֲשֶׁר הֵסִיתַנִי וּפִתַּנִי לַעֲבֹר עַל מִצְוֹתֶיךָ. וְנִסְכַּלְתִּי וְעָשִׂיתִי עָוֹן זֶה אֲשֶׁר ---"

 

(כאן יתוודה בלחש על העוון אשר הוא ומתענה בשבילו)

 

"וְעַתָּה אֲנִי בּוֹשׁ מִמַּעֲשַׂי וּמֻכְלָם אֲנִי מֵעֲוֹנוֹתַי. וּמִתְנַחֵם וּמִתְחָרֵט אֲנִי עַל כָּל מַה שֶּׁחָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עָזַבְתִּי אֶת דְּרָכַי הָרָעִים וְאֶת אוֹרְחוֹתַי הַמְקֻלְקָלִים, דִּכְתִיב: 'יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו וְיָשׁוֹב אֶל יְהֹוָה וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ' [ישעיהו נה, ז]. וּבָאתִי בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה לְהִתְנַפֵּל לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וְלִדְפֹּק עַל שַׁעֲרֵי רַחֲמֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וִימִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. אָנָּא יְהֹוָה יאהדונהי, סְלַח נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים אֲשֶׁר חָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מֵעוֹדִי עַל הָאֲדָמָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאַל תָּבוֹא בְּמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי. כִּי אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קוֹרְאֶיךָ. וְאַל נָא תִבְזֶה עֱנוּת עָנִי אֲשֶׁר עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן. וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי אֲשֶׁר נִתְמַעֵט הַיּוֹם בְּתַעֲנִיתִי כְּחֵלֶב וָדָם הַנִּקְרָב עַל גַּבֵּי מִזְבַּחֲךָ הַקָּדוֹשׁ. וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ לְתַקֵּן אֶת פְּגַם נַפְשֵׁנוּ בְּמִסְפַּר וּבְמִפְקַד שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בָּהֶם. וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי חָפֵץ הָיִיתִי לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן זֶה בְּכָל לֵב, אַךְ אֵין בִּי כֹּחַ, וְכָשַׁל כֹּחִי לְהִתְעַנּוֹת כָּל כָּךְ יָמִים רְצוּפִים זֶה אַחַר זֶה, וְלָכֵן אֲנִי מַפְרִישׁ צְדָקָה לְפִדְיוֹן תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ. וְתִהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת הַצְּדָקָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בַּעֲבוּר הַתַּעֲנִיּוֹת כְּאִלּוּ הִתְעַנֵּיתִי. וְכָל הַתִּקּוּנִים וּבֵרוּר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הָרְאוּיִם לְהִתְבָּרֵר וְלָצֵאת עַל יְדֵי הַתַּעֲנִיּוֹת, יִהְיוּ מִתְבָּרְרִים וְיוֹצְאִים עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁל פִּדְיוֹן הַתַּעֲנִיּוֹת. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּטַהֵר אֶת הַפְּגָמִים וְאֶת הַכְּתָמִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְּגוּפִי וְנַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי. וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ בַּקְּלִפּוֹת עַל יְדֵי חַטֹּאתַי וְנִבְרְאוּ מֵהֶם מַשְׁחִיתִים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיָּמוּתוּ כָּל אוֹתָם קְלִפּוֹת, וְיַחְזְרוּ כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה בִּמְקוֹם שָׁרְשָׁם בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְמַעַן שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ (חב"ו) הָרָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת: 'חַ'יִל בָּ'לַע וַ'יְקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל' [איוב כ, טו], וּמִפָּסוּק 'חֶ'לְקָם בַּ'חַיִּים וּ'צְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם' [תהלים יז, יד], וּלְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל (בי"ט) הָרָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת: 'בִּ'זְרוֹעוֹ יְ'קַבֵּץ טְ'לָאִים' [ישעיה מ, יא]. וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי וַעֲתִירָתִי לְמַעַן שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ (ארארית"א) הָרָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת: 'אָ'נָּא רַ'חֲמֶיךָ אֶ'ת רָ'גְזֶךָ יִ'כְבְּשׁוּ תִּ'מְחוֹל אַ'שְׁמוֹתֵינוּ'. כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אַתָּה, בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוה יאהדונהי צוּרִי וְגֹאֲלִי". עד כאן לשונו.

ואז להפריש את הכסף לפדיון ויאמר:

 

"לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ביחודא שלים (יהו"ה) בשם כל ישראל, הריני מפריש מעות אלו שבידי לצדקה תמורת _____ יום של תענית שחייב אני להתענות. ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהיה חשובה ומקובלת לפניך פדיון אלו התעניות כאילו התעניתי על עוונותי ממש בעבור עון ______. וכל ניצוצות הקדושה הראויים להתברר על ידי התעניות יתבררו על ידי מצות הצדקה למען שמך הקדוש היוצא מפסוק: חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ (ר"ת חב"ו) מבטנו יורישנו אל. ושמע את תפילתינו למען שמך הקדוש (ארארית"א) כי אתה שומע תפילת כל פה. ברוך שומע תפילה". עד כאן לשונו

© 2009 to 2019   EMET9.org - All Rights Reserved |   Emet 9 אמת |  E9 © כל הזכויות שמורות | Privacy Policy 

החתימה של הקדוש ברוך הוא – הוא אמ"ת

אמת בגימטריה זה "9"

חובה לכל יהודי לקרוא חומש עם פירושים ולקיים את 613 מצוות וזה יוביל אותו לאמת!

"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי"

ארגון להפצת יהדות